טיפול בחרדות קיומיות
"להיות חופשיים אינו להיות מסוגלים לעשות מה שאנו רוצים, אלא לרצות מה שאנו מסוגלים לעשות" ז'אן פול סארטר
לחיות פירושו לחוות גם חרדה. ככל שאדם ער יותר לסביבתו, הוא יחווה יותר חרדה. חרדה קיומית נובעת ממקור של קונפליקט בין אדם לעולם. היא צומחת כאשר אנחנו הופכים להיות ערים לכך שהקיום מתדפק גם על דלת ביתנו.בין החרדות הקיומיות נמצא את:
חרדת הבדידות: כאשר מישהו מאיתנו חווה משבר, כאב, טלטלה, אף אחד אחר לא יכול להחליף אותו בדבר הזה או להיות איתו בצורה מלאה באותה חוויה.
חרדת התאבנות: החשש שאחרים בסביבה שלנו יתייחסו אלינו כאל חפץ, חסר רגשות.
חרדה מפני חוסר הוודאות שבעתיד: מכיוון שיש לנו את החופש לבחור, אנחנו רוצים לדעת שאנחנו בוחרים נכון. העולם לא מאפשר לנו לדעת אם הבחירה שאנחנו עושים היא הנכונה.
חרדת היבלעות. מימד שנקשר למחשבות ומי ומה אתה חושב שאתה בעולם. אחד החששות שלנו הוא לעבור את "מסע" החיים כ"חייל אפור" בעולם כי לא הצלחנו או כי הסביבה לא מאפשרת לנו. זהו החשש להיבלע בתוך האחרים וחוסר יכולת להביא את עצמנו לידי ביטוי.
חרדת מפני חוסר המשמעות של הקיום: מה יהיה אם נגיע לסוף הדרך ונגלה שלא הצלחנו באמת לייצר איזה שהוא תוכן או משמעות לקיום שלנו. שחיי חלפו ולא השארתי בהם שום חותם?
חרדת המוות: אם כל החרדות.
הגישה הקיומית מציעה כי רק כאשר נקבל את העובדה שאנו בני תמותה, שאנו לבד, שאין ודאות ושאין תכלית, נוכל לשאול את עצמנו את השאלה החשובה מכל: אם אלה הנתונים, איך אנו רוצים לחיות את החיים שלנו?